חימום נכון של זכוכית Low-E – גם בגדלים של 3 מטרים ויותר
אם אתם עובדים עם זכוכית Low-E בגדלים גדולים, אתם יודעים אילו בעיות יש. יש צורך שהחום יהיה אחיד לחלוטין על כל שטח הזכוכית. אך כשמדובר בגדלים של 3 מטרים ויותר, המנורות הרגילות כבר לא מספיקות. נוצרים אז אזורים קרים, וזה שם מתחילות הבעיות.
לכן אנו מייצרים מנורות אינפרה-אדום עם שתי צינורות. הן נועדו לעמוד בעומסים הגדולים של תנורים בגדלים גדולים.
הבעיות הקשורות לגודל
אי אפשר פשוט “למתוח” צינור קוורץ ולחשוב שזה יספיק. כשמדובר בגדלים של 3 מטרים ויותר, חוקי הפיזיקה מקשים על העניין. יש צורך להתמודד עם ירידות מתח ועם התרחבות תרמית.
אם החשמל אינו מתחלק באופן אחיד בין שני הצינורות, החום לא יהיה אחיד. וכשהחום אינו אחיד, הזכוכית עלולה להתעקם, או שהשכבה ה-Low-E עלולה לסבול משברים. אף אחד לא רוצה שזה יקרה באמצע התהליך. אנו משקיעים הרבה זמן בהתאמת הוואטאז’ והמתח, כדי שהחום יהיה אחיד בכל סנטימטר של הזכוכית.
למה שתי צינורות?
הרעיון הוא ששתי הצינורות מאפשרות שטח פליטה כפול, מבלי לתפוס יותר מקום באזור החימום.
אנו משתמשים בקוורץ ברמת טוהר גבוהה, מכיוון שהוא יכול לעמוד בעומסים הגדולים של אלו מערכות. בהתאם להגדרות הרשת החשמלית שלכם, ניתן לחבר את הצינורות במקביל או בסדרה. התוצאה? זרם אינפרה-אדום חזק יותר לכל מטר, מה שאומר שהחימום יקרה הרבה מהר יותר.
הפרטים החשובים בפועל
מנורות אלו יכולות להתאים למערכות ישנות, אך הן אינן “פתרון קסם”. הן מפיקות כמות אדירה של אנרגיה, כך שיש צורך בתוכנית קירור יעילה.
אם המחזירים של המנורות לא פועלים כראוי, קצוות המנורות עלולים להישחק. חייבים לוודא שמאווררי הקירור עובדים כראוי, אחרת החיבורים של המנורות עלולים להישחק.
טיפ אחרון: השתמשו בחוטים בעלי עמידות גבוהה לטמפרטורות גבוהות, ווודאו שהחיבורים חזקים. אין טעם שהצינורות יישחקו עם הזמן. זה פרט קטן, אך הוא קובע אם המערכת תעמוד בעומסים או לא.